לפני שנה וחצי התאספנו שישה תושבי שכונת הדר בחיפה, חובבי פרמקלצ'ר ואוהדים מושבעים של האתר, במטרה להקים יחד גינה קהילתית. בשבילי זו הייתה הזדמנות מעולה לנסות חלק מהמדריכים שקראתי כאן בשטח. התחלנו הכי פשוט – עם רפסודות מהרחוב וכלי עבודה שהבאנו מהבית, וככה בערך זה נראה:
בונים אדניות ראשונות בגן הדר
וכמובן שכל מי שמבקר הרבה באתר יודע שאי אפשר בלי לחתוך כמה בקבוקים 
מאד נהננו מהעשייה והתוצר אבל לצד הרבה הענות ושיתופי פעולה, חווינו בגינה גם ונדליזם וקושי לשתף פעולה עם גוף ממוסד כמוזיאון המדע, המדעטק (סמוך לגינה) שפחות התלהב מהרעיון של יצירות ממוחזרות כאלו בפתח המוזיאון – בכנות, אני יכול להבין למה. גם השכנים שלי בבניין לא ממש התלהבו מגינת הבקבוקים שפתחתי בחצר והחתולים שגילו ענין גרמו לגינה היפה בתחזוקה מינימלית שלי להראות יותר ויותר כמו מיחזורית. החיפאים ביניכם גם בטח מכירים את המראה הזה בירידה לעיר התחתית שמהווה מונומנט של כוונות טובות וממחיש את הקושי בתחזוקה של גינות מאולתרות שכאלה.
עד כאן הצגת הבעיה – קיים חסם שמונע מהרבה אנשים להנות משימוש חוזר – והנה בא הפתרון. יום אחד באנו למעבדה לייצור דיגיטלי – "פאב לאב" שמה, הנמצאת במדעטק כדי לחרוט את הלוגו של הגינה על מדף שמצאנו ברחוב
איזה יפה יצא!
בדיוק פגשנו את יונתן נתן, אחד העובדים במעבדה ואיש רב כשרונות יוצא עם הקופסא שהוא הכין בחיתוך לייזר, חיברנו 1+1 ואם לקצר סיפור ארוך – נולד לנו פרוייקט ושמו Rebottle – פרוייקט אדניות בשימוש חוזר שהעלנו להדסטארט בימים אלו.
"בקבוק חתוך, אתה אומר?"
המטרה של אדניות Rebotlle היא לאפשר לכולם להנות משימוש חוזר בבית בצורה קצת יותר ממוסדת- לפנות ליותר אנשים שעד היום לא דמיינו את עצמם חותכים בקבוק, ולהציע פתרון יפה וסביבתי שמתאים לכולם (טוב, כמעט כולם).
בינתיים כבר הדבקנו כמה עשרות אנשים בקדחת הבקבוקים ומקווים להמשיך עוד.
כמו שאייל ברקן כתב פעם בתגובה לכתבה המעולה שלו – "מבחינתי שלא ישארו בקבוקים במיחזורית וכל הקירות בארץ יהיו ירוקים " – מקווים שעזרנו לקדם את היום הזה. עוד קישורים ופרטים על הפרוייקט הזה למטה, אני ממשיך.
בכל מקרה הבנו שהחיבור הזה בין הגינה לפאב לאב יוצר אפשרויות חדשות ומרגשות ושיש עוד הרבה פוטנציאל במקום הזה שבו קהילה ואקולוגיה פוגשות טכנולוגיה – אפשר למצוא ביחד פתרונות מקומיים לצרכים מקומיים, עם חומרים מקומיים וליצור פתרונות שמנגישים את עקרונות הקיימות לציבור רחב יותר.
קיבלתי רוח גבית מהמלגה המדהימה שאני חבר בה – "כפר הסטודנטים" בהדר ופתחנו קבוצה חדשה "גן הדר lab", התאספנו יחד, כל מי שהתעניין בכך (ובעיקר תושבי השכונה) תחת העקרונות שפורטו כאן בפסקה למעלה וכפרויקט ראשון אחרי סיעור מוחות החלטנו להרים את הכפפה שזרק אסף צ'רטקוף כאן, ולקחנו על עצמנו להכין מנבטה כמה שיותר פשוטה, זולה, בשימוש חוזר ומותאמת לציבור רחב.
ככה נראה המפגש הראשון
בינתיים אנחנו מתקדמים בקצב מסחרר עם 3 חלופות תכנוניות במקביל – העבודה המשותפת והפתוחה של אנשים מתחומים שונים (אדריכלות נוף, הנדסת מכונות, פסיכולוגיה, חינוך, הנדסת סביבה ועוד) וכל כלי הייצור והידע שזמינים לנו במעבדה פשוט מעודדים דמיון והשראה.
אנחנו צפויים להחליט על דגם ולשכלל אותו לרמת מוצר עוד החודש ולקיים בהמשך סדנה פתוחה לציבור להרכבת המנבטה.
בינתיים אנחנו מתעדים כל שלב בתהליך הפיתוח – ניתן לעקוב או אפילו להצטרף כאן.
מבטיח שנעלה מדריך מפורט שמיועד רק למנבטה כשנסיים.
אז מה דעתכם – הגיע הזמן להיכנס למיינסטרים?
פרטים נוספים על Rebottle: מי שמתעניין מוזמן לצפות בפרויקט שלנו ולהצטרף אלינו בפייסבוק. אם אהבתם, נשמח לתמיכה בדף הפרוייקט בהדסטארט ועזרה בהפצה!
גירסא עדכנית יותר של המנבטה
המשרביה היא אלמנט אדריכלי, עיצובי ושימושי אשר שימש באדריכלות האיסלאמית מתקופת ימי הביניים ועד למאה ה-20, בעיקר במצרים אך גם במדינות שממזרח ומערב למצרים. עדויות לבניה במשרביות מהמאה ה- 12 התגלו בבגדד (ימי הח'ליפות העבאסית, שושלת אשר שלטה ברב האימפריה המוסלמית). כבר באיור זה (משמאל) משנת 1237 אנו יכולים לראות את אלמנט המשרביה המשולב במעקות ובפרגוד.
מתחילים בלבחור חתיכת עץ מתאימה שממנה נכין שתי כפיות. אני ממליץ על עץ אבוקדו למתחילים – הוא רך יותר ונוח לגילוף. כדאי לעבוד עם עץ יבש. לאחר שחתכנו את הענך לאורך של כף+עשר ס"מ - אנחנו נחצה לשתיים בעזרת הגרזן שלנו. כל גרזן יתאים. על ביקוע עץ תסתכלו 
השלב הבא הוא שלב הגחל. הסכנה בשלב הזה היא כוויה מהגחל ושאיפת עשן – אז תשימו לב! בעצם, מה שאנחנו עושים זה גילוף בעזרת שריפה. מניחים את הגחל במקום שבו אנחנו נרצה את השקע של הכפית. כדאי לשמור על מרחק של שלושה ס"מ לפחות מקצה העץ ולהחזיק את הגחל במקומו בעזרת מקל נוסף. עכשיו ננשוף בעדינות וממושכות עד שבעצם נשרוף את החור של הכפית. אתם תראו את הגחל מתפשט אל תוך העץ.
כשהרגשנו שהשקע בצורה הנכונה – אנחנו נעבור לשלב הבא – שלב גילוף ראש הכפית. הוראות הבטיחות לגילוף תלויות בסוג הסכין שתעבדו איתו. אבל בגדול, אל תגלפו לכיוון הגוף. תרגישו את העבודה עם הסכין. תזכרו להיות חדים – חוסר ריכוז = חוסר אצבעות. כדאי לסיים לעשות את כל צורת ראש הכפית לפני שעוברים לגלף את הידית. זה השלב הכי ארוך בהכנת הכפית. אני ממליץ אישית על סכין אופינל – היא זולה ומאוד איכותית. נוחה לעבודה וקלה יחסית לתחזוקה.
וואלה.
זה חומר שיכול להכתים כל דבר, הנה הידיות משופדות על דיבל עץ האחוז במלחציים, העיתון מגן על השולחן:
