התגלגל לו סיפור (תרתי משמע) והוחלט שאבנה יחד עם תלמידים (לא אלאה אתכם בפרטים) ספריית גן שתוצב באחד מגני המשחקים בטבעון. הרעיון הוא לאפשר הבאת והחלפת ספרים לספריה חופשית וציבורית. הצבתה בגן משחקים הוסיפה נדבך נוסף לשימוש הילדים בגן.
לצורך הבנייה קיבלתי תכנון די מפורט מאדרכ' אורנה בן ציוני שהייתה אמונה על תכנון הגן, ויזמה גם את הקמת הספרייה.
↧
ספריית גן שתחזיק מעמד
↧
שולחן מקצוע למקצוע עליון
אז רכשנו לשורות הסדנא מקצוע עובי Dewalt DW733. זה כלי מצויין ביחס למחיר העממי שלו, ובסדנא שלי הוא יהיה מאוד מאוד שימושי, כיוון שאנחנו משתמשים בעיקר בעץ משומש, ובדרך כלל זה אומר עץ ממשטחים מפורקים.
המקצוע הוא כלי כבד בסה"כ ודורש רגליים יציבות. כדי להביא אותו לגובה נוח לעבודה צריך להרים אותו על שולחן. מכיוון שהשולחן הפנוי היחיד שהיה לי בסדנא הכללית, סומן לעבור לחדר הטכנאי בסדנא הדיגיטלית (ועל זה אספר בהזדמנות), נזקקתי לשולחן מתאים למקצוע.
הדרישות היו כדלקמן:
- משקל רב – שמרכז הכובד של השולחן יהיה נמוך, למרות משקלו הרב של המקצוע
- גובה טוב – לא נמוך מדי או גבוה מדי, שלא ישבור את הגב ויהיה קל לתפעל.
- יציבות – שלא יתנדנד ושהשולחן לא יהיה גמיש – שלא יתעוות בהפעלת לחץ.
- שטח קטן – שאפשר יהיה להסתובב מסביב השולחן, לדחוף חומר או למשוך מצד שני.
- כחול! – כמו שאר הריהוט בסדנא
↧
↧
מבוא ליצירת חריצים בעץ
אז ניסרנו כמה קרשים, חיברנו אותם יחד או הכנו אותם לחיבור, ועכשיו צריך חריץ להדביק לתוכו מדף או קורה, תעלה סביב קרש החיתוך כדי שעודפי נוזלים מהכנת הסלט לא יישפכו על השיש, או שפה מעוגלת לאחיזה נוחה.
היום בעידן הנגרות הממוכנת, אפשר להיכנס לחנות ולקנות ראוטר חשמלי, כמה ביטים ואולי גם שולחן ראוטר, וליצור איתם בעץ חריצים, פינות מעוגלות וכיוצ"ב. כל העץ העודף ייגרס לאבק, ואם תהיו סבלניים, מיומנים וזהירים תיצרו בעץ בדיוק את דוגמתו ההפוכה של הביט שקניתם.
בעולם הנגרות הידנית, להב פלדה הנתון בגוף עץ או מתכת, יקלף שכבה אחר שכבה של עץ, בשקט ובנחת, עד לקבלת הצורה המבוקשת.
↧
קומפסטר תולעים לדירה –הדור הבא –דגם flow through 2.0
אחרי שנים של ציפייה מאז המאמר איך [לא] לעשות קומפוסט בדירה, העולם כולו היה במתח איך כן לעשות קומפוסט בדירה. קבלו את הדגם המשופר של הקומפוסטר הדירתי דגם flow through 2.0.
יתרונותיו הן בהיותו: קטן ומתאים לכל דירה (דורש פחות מ0.25 מ"ר ולא מצריך חיבור לקרקע), פשוט וזול לבנייה (מחומרים שכולנו יכולים למצוא בקלות), דורש תחזוקה מינימלית (אין צורך בערבוב או בהפרדת התולעים כפי שנדרש בדגמים אחרים), סובלני לאי טיפול (להערכתנו ניתן לצאת לחופשה של שבועיים ולהניח לו), מפרק את החומר האורגני במהירות גבוה יותר מקומפוסטר רגיל., לא מסריח ולא מושך חרקים. פשוט זורקים את הפסולת האורגנית מלמעלה ונותנים לה "לזרום דרך" הקופוסטר עד שקוצרים דשן (הומוס) איכותי בתחתית הצינור כעבור כמה שבועות. את כל שאר העבודה באמצע התהליך עושות עבורנו ידידתנו הטובות תולעי הקומפוסט האדומות (Eisenia fetida). תולעים אלה מפרקות חומר אורגני, מעכלות אותו וכך מייצרות דשן. את הדשן מנצלים לטיוב האדמה באדניות המרפסת, בגינה הקהילתית, או כמתנה של זהב שחור לשכנים וחברים. מידע נוסף על תולעים אדומות ואיך לטפל בהן ניתן למצוא כאן וכאן וברחבי הרשת. לחוששים מזבובונים וחרקים מעופפים, או מתולעים שיטיילו ברחבי הבית – בתחזוקה פשוטה ובסיסית, כפי שמפורטת בסוף המדריך, בעיות אלו לא יקרו.
הקומפוסטר הזה הוא דור 2.0 של קומפוסטרים מסוג flow Through – FT העשויים מדליים. אנחנו רוצים להמשיך לפתח ולשכלל את הדגם וגם לבחון אותו (יש לנו ניסיון בעבודה של כמה שנים עם דור קודם 1.0 של הקומפוסטר, עדיין לא נצבר נסיון מתמשך עם דגם זה). נשמח אם תנסו אצלכם בבית, או במטבחון המשותף במשרד ותשתפו אותנו בתובנות שלכם ובדגמים נוספים שתפתחו. עשו זאת בתגובות למדריך זה וגם בקבוצת הפייסבוק קומפוסט להמונים.
מדריך זה נכתב במסגרת האקתון UPSCALING של מרכז השל לקיימות, הדגם הזה של הקומפוסטר פותח על ידי צוות במסגרת תוכנית העמיתים של מרכז השל, מחזור י"ח. תודה רבה גם לכל החברות שעזרו בפיתוח וניסוי הדגם הקודם של הקומפוסטר.
↧
השקת הסדנא הדיגיטלית וסיור וירטואלי בסדנא הקהילתית לקיימות
ביום רביעי האחרון (ה7.2) השקנו את האגף החדש בסדנא, הוא האגף הדיגיטלי. בקרוב אכתוב מאמר שמגולל את סיפור הסדנא מההתחלה ועד היום, פשוט כי הגיע הזמן. את הבמה הזו אנצל לספר בכמה מילים ותמונות על ההשקה, ולשתף אתכם בסיור הוירטואלי.
במשפט אחד כדאי לומר כי לסדנא הקהילתית לקיימות, שפתוחה לקהילה בשעות אחר הצהריים פעמיים בשבוע, יש תפקיד חשוב בבית הספר אורט גרינברג בכלל, וב"מרכז ליצירה, יזמות וקיימות" בפרט (הבניין בו הסדנא נמצאת). במהלך בקרי השבוע, תלמידים מאוכלוסיות שונות בתוך בית הספר מבקרים בסדנא דרך תכניות פדגוגיות שונות (עליהם ארחיב במאמר אחר), והמשך פיתוח הסדנא מקבל גיבוי לפעילות חינוכית זו, גם מרשת אורט וגם ממשרד החינוך, בדרכים שונות.
לאחר שלפני שלוש וחצי שנים חנכנו את האגף האנלוגי בסדנא (לאחר מעבר של הסדנא מהגן הבוטני במכללת אורנים לבי"ס אורט גרינברג טבעון), שכמו שתראו תכף בסיור הוירטואלי, מהווה חלל לנגרות, מסגרות, עיבוד שבבי ועבודה טכנית כללית, כל הכלים, מהפשוטים ביותר למתוכמים ביותר – כלים ידניים.
האגף הדיגיטלי (שנקרא גם הסדנא הנקייה, כיוון שאין בו נסורת, אבק ושבבים) פתח את יכולות הייצור בסדנא גם להדפסה ב-3D, חיתוך בלייזר, כרסום cnc ועוד. גם מכונות תפירה אפשר למצוא באגף זה, ועל אף שאינן דיגיטליות, הן מוקמו בו כי הן כלי שדורש יותר ניקיון מבאגף האנלוגי.
בתמונות הבאות תוכלו לחוות קצת את ההשקה שהתקיימה, ובה כיבדו אותנו מכובדים מהקהילה, בית הספר, משרד החינוך ורשת אורט. משורבבות גם תמונות של הסדנא עצמה, על שני אגפיה, אך אני מאמין שאת הסדנא ניתן להכיר טוב יותר דרך הסרטון של הסיור הוירטואלי.
אורחים מכובדים בהשקה
עושים סיור (לא וירטואלי) באגף הדיגיטלי של הסדנא
מביטים אל תוך חלל הייצור
האגף האנלוגי של הסדנא
האגף האנלוגי מפרספקטיבה אחרת
שאלות? מחשבות? אשמח לקבל תגובות למאמר ולשמוע מה דעתכם.
↧
↧
מה עושים עם שאריות PLA? ניסיון ראשון לGravity Forming
למי שנדבק בחיידק ההדפסה ב3D (כמוני) ושכואב לו הלב על חומר גלם איכותי גם אם הוא יחסית זול (כמוני), כבר יצא לשאול את עצמו את השאלה הזאת – מה עושים עם שאריות של PLA? חומר ידידותי אמנם, ביופלסטיק שמיוצר מתירס, אך זה לא מצליח לשכנע את הסביבתן שבי שאפשר פשוט לוותר על זה. אז התחלתי להתנסות וזה מה שיצא.
↧
שעון קיר חתוך בלייזר
בקורס לייצור דיגיטלי שהתחלתי ללמד בסדנא הקהילתית לקיימות שבבי"ס אורט "גרינברג" טבעון, חלק מהלימוד הוא תרגול דרך פרויקט מסוים (כאילו, דא…) כשאני מראה איך הקווים הכללים והבסיסיים לביצוע הפרויקט, ואז אני (בדרך כלל) נותן חופש יצירתי למשתתפים להכניס טאץ' אישי לפרויקט. מטרת הקורס היא להכשיר את באי הסדנא לעבודה באגף הדיגיטלי של הסדנא.
במפגש שעסק ביצירה משולבת של הדפסה ב-3D וחיתוך בלייזר, המשתתפים התבקשו לייצר שעון קיר, כשאת הצעדים אני מציג בשני הסרטונים הבאים, והשאר נתון לפרשנות. הסרטונים לקוחים מתוך ערוץ יוטיוב (עדייך בחיתוליו) שאני מפעיל ונקרא "ייצור דיגיטלי למתחילים" (מוזמנים, כמובן, להירשם). אלו שהצפייה בסרטונים לא תיתן להם כלום (כי אין להם גישה לכלים כאלו עדיין) יכולים לראות את המדריך הזה כמו צוהר לתהליך ייצור בכלים דיגיטליים. בקיצור, אולי זה יעשה לכם חשק, אם לא היה לכם חשק עד עכשיו.
↧
ארונית לחדר האמבטיה –חלק א'
הארונית עם הכיור בחדר האמבטיה, הגיע זמנה. אדם מן היישוב שצריך להחליף את ארונית חדר האמבטיה – קונה משהו מוכן או מזמין נגר. אני – ניגרתי לבד, ובכלים ידניים
↧
ארונית לחדר האמבטיה –חלק ב'
הארונית עם הכיור בחדר האמבטיה, הגיע זמנה. אדם מן היישוב שצריך להחליף את ארונית חדר האמבטיה - קונה משהו מוכן או מזמין נגר. אני - ניגרתי לבד, ובכלים ידניים - המשך עלילות בניית ארונית חדר האמבטיה, נגרות בכלים ידניים, חלק ב'
↧
↧
איך עשו סבון לפני שהמציאו את הסודה הקאוסטית? מאפר ושמן. הנה המתכון
כל עושי הסבונים הביתיים האמיתיים (כלומר, לא אל-סבונים תעשייתיים) מכינים סבון באותה שיטה בסיסית: ערבוב של שמן עם סודה קאוסטית שהומסה במים. סודה קאוסטית (NaOH) היא בסיס נתרן מאד חזק, והיא תוצר כימי של אלקטרוליזה של סודיום כלוריד – תהליך שנתגלה לפני פחות ממאה שנה. אז מה עשו לפני שהמציאו את הסודה הקאוסטית? והרי סבון נמצא בשימוש כבר לפחות 4500 שנה.. ובכן, רבים יידעו לומר שסבון במקור יוצר משמן ואפר מדורה, כלומר, במקום סודה קאוסטית, אפר. אוקי, אבל איך בדיוק?
התשובה הכי נפוצה שנתקלתי בה היא שהידע אבד ושזה היה כנראה מאד מסובך. כשהמשכתי לחפש הבנתי שלמעשה איכשהו הפיקו מהאפר אשלגן קאוסטי (KOH). עוד בירורים רבים הניבו לבסוף שכאשר משרים אפר במים ואז מסננים את הנוזלים, הנוזלים האלה הם למעשה תמיסת אשלגן קאוסטי. אם כך, על פניו נראה שכל שנותר לעשות הוא להשתמש בתמיסת האשלגן הקאוסטי הזו בדיוק כמו שמשתמשים בתמיסת הסודה הקאוסטית, ואז נקבל סבון על בסיס אשלגן במקום על בסיס נתרן. ואכן ראיתי עשרות סרטונים וקראתי עשרות בלוגים שניסו בדיוק את זה … וכולם סיימו בכשלון חרוץ.
אבל אל דאגה קהילת אקו-מייקרים יקרה, יש סוף אופטימי – בעזרת הרבה ניסוי וטעיה וריכוז טיפים ממקורות שונים העסק פוצח לבסוף והרי הוא לפניכם. הסוד טמון למעשה בשני עקרונות:
1. בניגוד לתהליך עם הסודה הקאוסטית, התגובה בין השמן לתמיסת האשלגן הקאוסטי צריכה להיות חמה ולא קרה, כלומר, בסיר על האש.
2. היחסים בין שני המרכיבים הם שונים לחלוטין ומכילים הרבה פחות שמן לאותה כמות תמיסה קאוסטית. המשמעות היא שביחס למספר הסבונים שאפשר להפיק מכמות מסוימת של תמיסת סודה קאוסטית, אפשר להפיק הרבה פחות סבונים מכמות זהה של תמיסת אשלגן קאוסטי. אבל היי, איזה סבון! ורק מאפר ושמן!
אז זה הרקע. ומכאן המתכון המפורט, שהוא תכל׳ס פשוט למדי. מתחיל בסרטון של 3 דקות שבו אני מתעד את תהליך הכנת הסבון שלי שלב שלב, (החל מייצור השמן והאפר :-)) ואחרי הסרטון תיאור מילולי תמציתי שמפרט את התהליך (התיאור יותר מעודכן מהסרטון – כך שאיפה שישנן אי-התאמות, פעלו לפי התיאור ולא לפי הסרטון).
↧
דוכן נואמים פשוט וקל בשעה
פרספקס הוא חומר מעניין ויקר. את הדוכן הזה אי אפשר היה לתקן בצורה אסתטית, לכן החלטתי לבנות חדש, תוך כדי הבטחה לעצמי שבפרספקס עצמו מהדוכן הישן אשתמש לפרויקטים אחרים. פרספקס בעובי סנטימטר הוא לא חומר שקל לעבוד איתו, אלא אם כן יש ברשותכם מכונה לחיתוך בלייזר, שיכולה לדאוג לחיתוכים מדויקים ויפים (וזה מה שאעשה ברגע שאתפנה מפרויקטים אחרים).
מה שכן, החלטתי להעתיק את המידות מהדוכן הישן. להלן המידות משורטטות על חתיכת MDF וגם בשרטוט שעובד בOnshape כמודל 3D ואז הומר לשרטוט להרכבה.
↧
החממה ההידרופונית –מערכות גידול הידרופוניות בכיפה גאודזית
היה הייתה לפני שנים רבות חממה שהיא כיפה גאודזית בעיר רחובות (כאן תוכלו לקרוא על הבנייה ועל ההסבה לחממה). הרבה ירקות גודלו ונאכלו מאז, במקומה של הכיפה והבית הפרטי בעיר רחובות ניצב היום בית דירות בן 6 קומות (כמו שבעיר צריך להיות…) בינתיים הכיפה דילגה לה למקום מושבי החדש ישן בשדמאמא, שתילי עצים רבים מאוד גדלו ופרחו בכיפה, בדרך ליעדם באדמת יער מאכל שדמה. עד שאמרתי חאלס, מרוב עצים לא רואים את הדום! הגיע העת לשינוי, אז בקיץ האחרון מצאתי את הזמן לעשות לכיפה שיפוץ יסודי מכף רגל ועד ראש. למעשה ממש הכל הוחלף חוץ משלד הברזל של הכיפה מסדר V2. בסופו של תהליך התקבלה חממה שהיא כל כולה הידרופונית עם 3 מערכות הידרופונית שונות, מאזנת דשן ומערכת השקיה פאסיבית מבוססת על מצופי ניאגרה
כפי שאתם רואים בתמונות, הכיפה יצאה מגניבה ביותר. אני מגדל בה בסביבות ה150 ירקות תבלינים ותותים, ועוד יש מלא מקום (בגידולי קיץ דלועים וסולניים למינהם נהיה יותר צפוף).
אז במדריך זה אסביר את השדרוגים והאלמנטים השונים במערכת. מומלץ מאוד לקרוא עד הסוף, יש טוויסט מפתיע בעלילה…
השלבים בהקמת החממה הגאודזית:
- התקנת רצפה מיריעות ברזנט איכותיות עדיף לבן, לא צריך חיפוי לרצפה אם אתם בונים את הדום על הגג או על אספלט.
- הקמת שלד הברז של הכיפה.
- הוספת לאטות עץ 2X4 לחלונות וקרשי 2X10 למתיחת יריעת הפוליאתילן בחלקה התחתון של הכיפה.
- הקמת מערכות המים ופריסת הצנרת הקבועה.
- פריסת מערכת האוויר.
- פריסה מערכת התאורה והחשמל ומערכת הגיבוי הסולארית v12 (המע' הסולארית תוסבר במדריך אחר) מומלץ להיעזר בחשמלאי מוסמך!
- בניית המערכות ההידרופוניות (אפשר לעשות בסוף, רק אתם עלולים להתבשל)
- כיסוי הדום עם יריעת הפוליאתילן.
- פתיחת חלונות אוורור והתקנת ונטה.
↧
איך (ולמה) לעשות מודינג למאוורר תקרה
האמת, אבל האמת, שהכל התחיל בזה שרציתי לנסות את כוחי בתחרות הזו – Dare to Repair באתר הבינלאומי לתיקונים ifixit. אאמ;לק לכם – התחרות הסתיימה לפני שאני סיימתי את הפרויקט. אבל זה פחות חשוב, כי זה היה מאתגר וכיף.
אז רגע על הבעיה. המאוורר, מאוורר תקרה פשוט של חברה מוכרת, על אף שנקנה לפני שלוש שנים, כנראה תוכנן עוד בתקופת נורות הליבון, כשהגודל לא קבע. אם אתם זוכרים את נורות הליבון, העוצמה שלהם כמעט ולא הושפעה מגודל הנורה. המרכיב ששלט בעוצמה היה העובי של חוט הלהט, וכל הנורות היו פחות או יותר באותו הגודל. לכן, בתקופה ההיא, האהיל של מאוורר התקרה יכל להכיל שתי נורות בטווח רחב של עוצמות לפי הצורך והרצון של המשתמש.
אבל העיצוב של בית הנורות לא התעדכן מאז, כשדווקא בשוק הנורות הביתיות חל שינוי גדול. נורות הליבון נעלמו כלא היו, ונשארו בשוק הE27 (שזה הסימן שמתאר את התבריג הרגיל והמסורתי של בתי הנורות), שתי מתחרות: הCFL או Compact Fluorescent Lamp, שלקחה את הפלורוצנט והקטינה אותו, והLED, שכבר כולם למדו להכיר, כנורה עוד יותר חסכונית, אך עם מעט מגבלות חדשות משלה.
במדריך זה לא אתעסק בדיון הנוקב בין סוגי הנורות (דיון זה כבר ערכתי לפני כמה שנים בשני מאמרים כאן באתר [1,2], ואם השתנה מאז משהו, אז הוא השתנה לטובת הפסיקה שלי דאז. שווה לקרוא למי שמתעניין). רק אומר שעל אף הנטייה המוצהרת שלי לנורות LED, המטרה הייתה להצליח להגביר את התאורה דווקא עם נורות CFL. הבעיה עם הפלורוצנטיות הקומפקטיות היא שדווקא אצלן הכי מורגש שהגודל כן קובע. ככל שהן יותר גדולות הן בעלות הספק רב יותר ומקרינות יותר Lumen (נדבר על יחידת מידה זו בהמשך) – זה לא הפקטור היחיד שקובע את כמות האור אבל הגודל בהחלט משפיע.
העניין הוא, כמו שכבר ציינתי, שבגוף התאורה של מאוורר זה, הזכוכית מגבילה את גודל הנורות כיוון שהיא מאוד צמודה לגוף עצמו. הזכוכית במצב כזה מאפשרת רק להשתמש בנורות הקטנות ביותר, וזה פשוט לא היה מספיק.
לכן, החלטתי לנסות להגדיל את החלל שבו הנורות נמצאות, על ידי הרחקת הזכוכית מגוף התאורה, וכך יוכלו להיכנס נורות גדולות יותר. החלטתי גם שאמדוד את השינוי בשטף האור כדי לראות שבאמת ההשקעה השתלמה, ולא רק אנסה לשער את השינוי מהחוויה האישית שלי.
↧
↧
ארונית לחדר האמבטיה –חלק ג'
↧
שעוני קיר –חלק א'
לחלק מאיתנו יש שעון על היד, אחרים מסתפקים בשעון הטלפון. עדיין יש קסם ביכולת לדעת מה השעה רק מתוך הסתכלות על הקיר. שארית מעניינת של עץ, מנגנון שעון וקצת עבודה הם כל מה שאנחנו צריכים
↧
ריהוט (כיסא נמוך ושולחן קפה) בCNC
יצא שצוות התכנית E-Maker-It בחרו בסדנא הקהילתית לקיימות, שבמרכז ליצירה, יזמות וקיימות בבי"ס אורטבעון לתמוך בפרויקט הסיום שלהן. בתכנית הן עסקו בהכרות עם ייצור דיגיטלי וכפרויקט סיום הן בחרו לעצב פינה בבית הספר באמצעות כלים דיגיטליים. בפרויקט יש גם קיר מגנטי, מגנטים, מדף וחיתוך בלייזר, אבל בחרתי להתמקד דווקא בתהליך הייצור של הריהוט מכיוון שהוא מיוחד בזה שעוד לא הזדמן לי לספר עליו כאן באתר. התהליך כלל עיצוב של הכיסאות והשולחן על ידי תמר משולם (מעצבת תעשייתית, חברת צוות הפרויקט וחלק מהמו"פ של אורט), התאמה ודיוק של התכנון לשטח על ידי עבדכם הנאמן, הכנת מודל בקנה מידה 1:20 (לכיסא בלבד, השולחן לא דרש זאת), יצירת הקבצים לכרסומת CNC מן המודל התלת מימדי, כרסום החלקים, ושיוף, הרכבה, צביעה והצבה על ידי משתתפות התכנית. אז ניגש לעניינים.
↧
מה אפשר לעשות עם דגם של אופניים
לפני כשבועיים, בבית ספר אורט טבעון התקיים המייקתון המסורתי של תכנית ג'אם טק בשכבה י', והשנה, לרגל חגיגות ה-200 להמצאת האופניים, הנושא היה… אופניים! אבל, מכיון שהיינו מוגבלים בזמן ובטכנולוגיות ייצור, החלטנו שאת חלק מהפרויקטים יבצעו התלמידים על דגם מוקטן של אופניים. וכך זה התחיל.
↧
↧
שעוני קיר –חלק ב'
הפעם שעון קיר מורכב יותר – לא פלטה ובה חור למנגנון אלא משהו בין רהיט לקופסא, בנגרות ידנית כמובן.
הרעיון הגיע מפול סלרס, גגלו Paul Sellers Wallclock
↧
עגלת משא עם עבירות גבוהה
זה מין כדור שלג (מי שלא מתחבר שיחשוב על מנגנון הדחיות של לסדר את החדר / המשרד, זה די דומה, רק קצת פחות קיצוני) – פח חצי מלא, אבל הוא כבר כבד, והפח הירוק של המועצה רחוק, אז מתחילים למלא פח אחר, ואחרי זמן מה כל הפחים מלאים עד גדותיהם, וכבד זה כבר לא מילה… עכשיו נראה מי יצליח לקחת את הפח לריקון. ככה היה אצלנו בסדנא בתקופה האחרונה, מאז שאני זוכר. ומצד שני, לרוקן את הפחים בתדירות גבוהה מדי גם לא היה הפתרון כי זה הופך להיות מעיק. בדיוק לצורך זה תכננתי ובניתי את העגלה שאציג כאן.
↧
צימר בגליל
לפני כשש שנים חצר ביתנו בישוב כפר ורדים שבגליל, היתה חצר רגילה, מלאה בדשא ומעט עצי פרי. יום אחד החלטנו לטפח את החצר ובעזרת כמה טריקים פשוטים, הפכנו אותה "לגינה מזמינה" המושכת אליה ציפורים.
גינה מזמינה (Wildlife garden) הינה יצירת סביבה טבעית, בעלת מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים אשר יוצרים אינטרקציה ביניהם ומאפשרים אקוסיסטמה. בצורה זו כל האורגניזמים פועלים ביחסי גומלין ומאפשרים גדילה והתפתחות לאורגניזמים הנוספים בגינה.
אנחנו יודעים שאין דבר שיותר חשוב בטבע להתקיימות חיים מאשר מים. לכן, בשלב הראשוני התקנו מערכת של צינורות והשקייה בכל רחבי הגינה. לאחר מכן התחלנו לשתול פרחים, צמחים ועצי פרי רבים. כדאי כמובן לבחור את הצמחיה האהובה עליכם ביותר, אצלינו יש מגוון רחב של פרחי בר ופרחי נוי, עצי פרי כמו רימון, נקטרינה, אבוקדו, תפוח ועוד. צמחים אלה ישמשו בהמשך, כאשר יגיעו הציפורים, למזון בשבילן אך גם למסתור והגנה. המים והצמחיה המגוונת מושכת אליה חרקים, מאביקים ובעלי חיים שונים כל אלה תורמים לסימביוזה שמתחילה להפתח בגינה. כך לדוגמא, פרחים עשירים בצוף ימשכו אליהם דבורים ופרפרים אשר ימשיכו להאביק בגינה, ותולעים שנהנות מעלי הפרחים ישמשו מזון לציפורים אשר יעזרו לנו בהדברה ביולוגית.
כדי להיות אטרקטיבים לציפורים בנינו בשבילן כמה בתי קינון, הוספנו צלוחיות מים בעומק של כ-3 ס"מ, אחת באזור שימשי ואחת באזור מוצל. צלוחיות חרס אלו משמשות את הציפורים לשתיה ולרחצה. לבסוף החלטנו לפנק את הציפורים שלנו בדבר אחרון שניתן למצוא בכל חנות בעלי חיים- מתקן האכלה מיוחד לציפורים בו אנו שמים זרעוני בר, גרעינים ופיצוחים נוספים.
בעבר היינו יוצאים לשטח, מחכים שעות וממתינים עד שיגיעו ציפורים ונוכל לצלם אותם. היום, הציפורים מגיעות אלינו, ואנחנו כחובבי צילום נוהגים לצלם אותן במגוון האטרקציות שנמצאות אצלינו בחצר. עד 2016 נהגנו להשתמש במצלמות Canon 7Dii ו- Canon 5D Mark iii. כיום אנחנו משתמשים בשתי מפלצות אמיתיות Nikon D750 ו- Nikon D850, ובעדשות Nikon 200-500mm f/5.6, Tamron 70-200mm f/2.8, והתמונות יוצאות באיכות מעולה. את הצילומים אנחנו מעלים לאתר שלנו שנקרא "צימר בגליל" ובו ניתן למצוא תוכן משעשע על חייהם של אורחי הצימר- הציפורים, בזמן שכשוך בג'קוזי או באכילת ארוחת בוקר גלילית. ביומן החצר אנו מעלים את העידכונים האחרונים והשיפורים שהוספנו לגינה המזמינה. עד היום ביקרו בצימר מגוון רחב של ציפורים, ביניהם ניתן למצוא שחרור, צופית, ירגזי, חוחית, סבכי ואפילו בז, ולאחרונה מגיעה לצימר שועלה יפיפיה שנוהגת לשתות אצלינו מים.
הצימר מנוהל על ידי ג'קי וציפי סויקיס. ג'קי הינו צלם, אשר בבעלתו אתר צילומים בשם photo-art. באתר ניתן להסתכל על מגוון תמונות במגוון נושאים ואף לרכוש תמונות באיכות מעולה. מעבר לכך הזוג סויקיס הינם בעלים של חברה העוסקת בשיווק באינטרנט בשם סיאו סימפל בע"מ. הצימר קם מתוך אהבה גדולה לבעלי הכנף וצילומי הציפורים הינם להנאה בלבד וללא כל מטרות רווח וזאת כדי שהציפורים ימשיכו להגיע אלינו.
↧